כוח הכבידה
אייזק ניוטון. איור: Jean-Léon Huens
אז מהו בעצם כוח הכבידה? בואו נתחיל עם מטפורה מוגזמת: אם חתול שמן ירחף בחלל, ולידו תרחף נמלה - הנמלה תימשך אל החתול. ואם החתול יהיה ממש ממש גדול, כמו למשל בגודל של אוסטרליה - הנמלה תוכל ממש להתהלך עליו, ולהתנהל שם בדיוק כפי שאנו מתנהלים על כדור הארץ. טוב לא בדיוק, היא כנראה תצטרך מסיכת חמצן, חימום ועוד כמה דברים, אבל הבנתם את הרעיון.
חוק כוח הכבידה קובע כי שני גופים בעלי מסה נמשכים זה לזה. רמת המשיכה תלויה במסה של הגופים ובמרחק ביניהם. את חוק זה ניסח אייזק ניוטון (אתם יודעים, הסיפור עם התפוח) ולאחר מכן תוקן ע״י אלברט איינשטיין שאמר שגם חלקיקים ללא מסה יימשכו לגופים אחרים. נשמע קטנוני - אבל אם איינשטיין אומר, לא נתווכח.
איור: Svetlana Petrova
בכוכבי לכת עם מסה קטנה יותר, כמו מאדים או רבים אחרים ברחבי הגלקסיה, המשיכה כלפי כוכב הלכת תהיה קטנה יותר ולכן נרגיש שאנחנו שוקלים פחות. נהיה מסוגלים לקפץ גבוה, להרים מכוניות עם יד אחת, ולחבוט בכדור גולף אל מחוץ לאטמוספירה. בכוכבי לכת עם מסה גדולה יותר, נהיה כ״כ כבדים עד שנקרוס אל תוך הקרקע.
מבין כל ארבעת כוחות היסוד של הטבע - הכבידה הוא הכוח הכי חלש. למה? אז ככה: נסו רגע להבין את הגודל של כדור הארץ, ביחס לגודל שלכם. יש הבדל די משמעותי. עכשיו חשבו על זה שהכדור העצום והאימתני הזה מושך אליו דברים. הייתם מצפים שהאנשים הקטנים והשברירים האלה שמהלכים עליו - לחלוטין ישתטחו על הארץ, ואולי אפילו יצרו חור בשכבת החול החלשה, וישאבו יותר קרוב לליבת כוכב הלכת. אבל לא, זה לא קורה. ואנחנו אפילו מצליחים לדלג ולהרים את היד מעל הראש. די מרשים.
אז פעם הבאה שאתם מדלגים מעל שלולית, עולים במדרגות, או מרימים את התיק שלכם מהרצפה - חשבו על כמה אדיב וסבלני כוח הכבידה שמאפשר לנו את זה.